כתבה בערוץ 12 על מחדל אקומיוניטי
במקום למחזר: פסולת אלקטרונית נשרפת ומזהמת את הסביבה
בחבל לכיש סובלים כבר תקופה מזיהום סביבתי חמור עקב שריפת פסולת ליד בתי התושבים. עכשיו מתברר כי במקום למחזר את האשפה האלקטרונית לפי החוק - התאגיד שאחראי על כך שורף את חלקי המכשירים בשטחים
מדי ערב הילדים בחבל לכיש נאלצים לצאת מהבית עם מסכה נגד זיהום אוויר, והסיבה לכך היא העשן שמגיע מפסולת אלקטרונית שנשרפת - ציוד של מכשירים ישנים כמו פלאפונים מנועים, מזגנים, ומחשבים שמגיע במשאיות לשטחים ונשרף שם. "כשיש שרפה אז צורב בעיניים, בגרון והעיניים מתנפחות", סיפרה סתיו אלה מהיישוב אליאב. העשן שסתיו דיברה עליו מגיע ממכשירים ישנים שנשרפים כמו טלפונים ניידים, מנועים, מזגנים ומחשבים. מתיעוד חשאי עולה כי אותם מכשירים שנשרפים - מגיעים מתאגיד "אקומיוניטי".
מי שעומד בראש "אקומיוניטי" הוא דני קוגן - שנבחר לפני 4 שנים על ידי המשרד להגנת הסביבה להקים את התאגיד שיישם את חוק הטיפול בפסולת אלקטרונית. על פי החוק - כל משרד או חברה ממשלתית מחויבים למסור את מכשיריהם הישנים לחברת "אקומיוניטי", שאמורה להיות אמונה על אחד הגורמים החשובים במשרד להגנת הסביבה. אבל במקום למחזר את המכשירים - הם נמסרים לגורם לא ידוע.
ג' מ"הפורום לישראל ירוקה" סיפר ל"החדשות" איך המשאיות אוספות את האשפה: "האיסוף מתבצע לכאורה באופן שגרתי. המשאית יוצאת ומגיעה לעיר מסוימת, נכנסת למתחם, כמו למשל "רפאל", עוברת משם לעוד משרד ממשלתי, עוברת לעירייה, עוברת לבנק לאומי, עוברת ופורסת את כל הציוד בשטח המתחם", אמר ג'. "אנחנו בשטח מחכים ומסתכלים, פתאום אנחנו רואים שנכנסת משאית אחרת - מעין טנדר כזה, שמתחיל להעמיס שקים".
באחד מהתיעודים רואים באופן ברור את דני קוגן משקיף על השלב שבו הפסולת מועברת אל היעד הלא חוקי. כמה שעות לאחר מכן רואים בתיעוד משאית יוצאת מהמפעל ומגיעה למפעל פירטי בעידנא, שם ממיינים את הפסולת - את מכשירי החשמל היקרים משאירים ואת כל השאר שורפים.
"הרכב מגיע, לוקח שקים ועושה מדורה אחת גדולה", תיאר ג'. "קשה לתאר כמה אנחנו נחנקים מהדבר הזה". קוגן, לעומת זאת, טוען שהוא מוכר למפעלים מורשים שזה באחריותם, אולם מבדיקה שנערכה נמצא כי המפעלים מכחישים כל קשר למשאיות הפלסטיניות ובנוסף על כך - הם אינם מורשים או בעלי רישיון.
שריפת החומרים האלקטרונים מגבירה פי 4 את הסיכוי לחלות בסרטן
מלבד הנזק הנוראי לסביבה, שריפת החומרים הללו מביאים לנזק חמור בבריאותם של תושבי האזור. לפי מחקרים - בכפרים הפלסטינים הסמוכים לחבל לכיש נראה שיש עלייה ברמת התחלואה. "ביישובים בהם מתקיימת השריפה יש סיכוי פי 4 לסרטן", הסביר ד"ר יעקב גארב מאוניברסיטת בן גוריון.
אל דני קוגן, שנחשב לשם דבר בתחום הסביבה, מגיעות החברות הכי גדולות במשק למחזור פסולת אלקטרונית - מחשבים, כבלים, מדפסות - שלעיתים עלולים לכלול מידע רגיש על תושבי מדינת ישראל. דורון אפק, מומחה לאבטחה, התריע על הסכנה שבדבר: "המידע הזה הוא קטסטרופה כשהוא יוצא החוצה, במחשבים של הרשויות יש מידע אישי ופרטי של אזרחים - בחלק מהם יש מידע שקשור לביטחון של האזרחים, יש כאן המון המון מידע שנאגר עלינו ויכול להזיק לנו".
לאור הממצאים בשטח, מנכ"ל "הפורום לישראל ירוקה", גלעד אך טען בתקיפות: "פעם אחת הוא מרוויח מהפלסטינים, פעם שנייה הוא חוסך בעלויות מחזור ופעם שלישית - הוא מקבל את הכסף מהמדינה וממשלם המיסים".
מתאגיד "אקומיוניטי" נמסר בתגובה: "הטענות כלפי מפעל אקולוגיה לקהילה מוגנת המעסיק למעלה מ-80 אנשים עם צרכים מיוחדים - מופרכת. המפעל פועל על פי החוק, ועל פי כל התקנות הנדרשות. פחות מ-1% מהפסולת נמכרת לסוחרים ישראלים כציוד יד שנייה. מכירת ציוד לשימוש חוזר הינה רמת הטיפול הגבוהה ביותר באשפה אלקטרונית. במקרה של חומר מסווג, הגריסה נעשית על ידינו באתר הלקוח ובפיקוחו. ההארד דיסקים שנמכרים עוברים הליך של מחיקה ופירמוט. הטענה שמפעלנו מוכר כבלים לשרפה היא טעות או שקר. אנו פועלים בשקיפות מלאה".
לכתבה במקור:
https://www.mako.co.il/news-israel/health-q4_2018/Article-ad1482fd7b36761004.htm?Partner=searchResults
