מגרטות רכב
תופעת גריטת הרכבים באופן פיראטי הינה אחת מהתופעות המושתקות ביותר בנושא איכות הסביבה בישראל.
מדוע זה קורה?
בין היתר, בעקבות פערי החקיקה הגדולים במדינה סביב נושא פינוי רכבים ישנים או פגועים מהכביש. לא ברור מהו אופן הטיפול ברכב המורד מהכביש ומי לוקח עליו את האחריות. לצערנו, אין כיום מספיק אכיפה מערכתית על אתרי פירוק רכבים וכך יוצא שנתח גדול מהרכבים בישראל אינם מפורקים בבתי עסק מפוקחים הפועלים על פי דרישות המשרד להגנת הסביבה.
אופן הטיפול החוקי בחלקי הרכב
בשונה מתחומי מחזור אחרים בהם יש אחריות על היצרן או היבואן למחזור הפסולת בגמר השימוש במוצר, בתחום פירוק הרכבים האחריות אינה מוטלת על אף גורם, ולמעשה אין חובה למחזר רכב היוצא משימוש. חוסר המחויבות מוביל את הטיפול ברכב היורד מן הכביש לידי ארגוני פשיעה המנצלים את המצב והופכים את תעשיית גריטת הרכב לכסף קל.
התהליך המומלץ לגריטת רכבים בישראל
לא רק שתופעה מצערת זו מגלגלת בתוכה ארגוני פשיעה ופורעי חוק, היא מהווה את אחת הסכנות המזעזעות והבריאותיות לאדם, לחי ולצומח במדינה. בתי עסק הפועלים לגריטת רכבים באופן לא חוקי גורמים לזיהום חמור באדמה ובמי התהום על ידי חלחול דלקים, שמנים וחומרים אחרים המצויים בגרוטאות רכב.
כמו כן, האוכלוסייה המתגוררת בקרבת שטחי הגרוטאות נפגעת מקרקע מזוהמת בעקבות נשימת אדי החומרים המזהמים ואף מגזים רעילים המשוחררים לאוויר הפתוח במהלך פירוק הרכב.
מגרטת רכבים בטייבה. צילום: הפורום לישראל ירוקה
לאחר שהבנו את היקף התופעה החלטנו להרים את הכפפה ולחשוף ולפעול נגד מגרטות רכב פיראטיות אשר פועלות בצורה עבריינית ומסכנת חיים. שהרי הנזק הסביבתי רק מתחיל במגרטות הפיראטיות הקיימות כיום בישראל, וממשיך בטיפול הלקוי במתכות ובשמנים שמזהמים את הסביבה.
בעקבות עליה מתמדת בכמות הרכבים בישראל, המגרטות הפיראטיות רק יגדלו וימשיכו את פעילותם ויתרחבו לאזורים נוספים אם אף גורם אכיפתי לא יפעל בנידון.
למחקר המלא:

בתוך הקו הירוק פועלים לפחות 402 מתחמי גריטה לא-חוקיים ("משחטות" כלי רכב), בעוד מספר המגרטות התקניות בעלות רישיון עומד על שש בלבד; כך עולה ממחקר שערכנו בפורום לישראל ירוקה. להמשך קריאה לחצו >>

צפו בהרצאות TED ופאנלים מרתקים בהשתתפות ח"כים ומיטב המומחים מהתחום >>
