פסולת מצברים

אחת לכמה שנים אנחנו מחליפים את המצבר ברכב שלנו. פעם חשבתם לאן הוא הולך ומה עושים איתו?

עם השנים גדל מספר כלי הרכב בישראל ובעולם כולו, וממילא גדל גם מספר המצברים. כתוצאה מכך, הפכה סוגיית הטיפול בפסולת מצברים למהותית ורחבה יותר, וההיקף הכספי של שוק המצברים המשומשים הולך וגדל.

אורך חייו של מצבר רכב הוא כ-3 עד 5 שנים. לאחר סיום חיי המצבר הוא הופך לפסולת מסוכנת כהגדרתה בחוק הישראלי וחייב להיות מועבר למחזור. החוק בישראל מורה כי המצברים היוצאים מכלל שימוש צריכים להיות מטופלים באמצעות מחזור או הטמנה. הפתרונות הקיימים היום במדינה הם: הטמנה ברמת חובב בתשלום או מחזור תמורת תגמול כספי במפעל 'הקורנס' בישראל. במפעל המחזור המצברים נגרסים ומופרדים לחומרים השונים, שרובם עוברים תהליך מחזור ונמכרים כחומרי גלם לצרכים שונים, וחלקם נשלחים להטמנת חומרים מסוכנים.

מעגל חייו של מצבר בישראל

מצברים מכילים בתוכם עופרת וחומצה גופריתית שחשיפה אליהם גורמת לנזקים קשים לבריאות האדם, לקרקע, למים ולאווירו ויותר מכך, הגעת המצברים לידיים לא נכונות עלול להוות פוטנציאל סיכון ביטחוני משמעותי באמצעות הפיכת החומצה לחומר גלם להכנת חומר נפץ מסוג   TATP.

במציאות העופרת בקרקע עלולה לזהם את מי התהום ומשם את מי השתייה. לעופרת יש השפעות בריאותיות מסוכנות על האדם, כגון: השפעה על מערכת העצבים, פגיעה בתפקוד המוח, פגיעה התנהגותית, פגיעה במערכת העיכול, עלייה בלחץ הדם, השפעה על הפוריות ועוד.

כמו כן, גם החומצה בעלת השפעות רעילות ומזיקות לבריאות. החומצה היא חומר מְאַכֵּל ופוגעת במגע, בשל כך הנזקים הנגרמים מהחומצה הם בעור, בעיניים, בפה, באף, בדרכי הנשימה ובריאות. בנוסף, חשיפה עשויה לגרום לחנק עקב נפיחות בגרון. שאיפת ריכוזים גבוהים עלולה לגרום לבצקת ריאות. במקרים בהם יש חשיפה ברמה גבוה כמו שתיית החומצה יכול להיווצר נזק במעיים ואפילו למקרי מוות.

חומצה גופריתית נשפכת מתוך מצברים משומשים

למרות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שיכולים להיגרם כתוצאה מהמצברים, מצאנו כי בתחום זה של פסולת מסוכנת ישנה פעילות עבריינית בהיקף גדול. אין אכיפה מספיק רחבה בכל שלבי שרשרת החיים של המצבר, מציאות המאפשרת לעברייני איכות הסביבה לגרוף לעצמם רווחים כספיים גדולים בניגוד לחוק. הפעילות העבריינית כמעט ואינה מטופלת ופעילותם נמשכת תוך פגיעה חמורה בסביבה.

כיצד הם פועלים? 
לעיתים המוסך מחזיר לספק רק חלק ממספר המצברים המשומשים כנגד מצברים חדשים, ואת השאר הוא מעביר לסוחר שמשלם על המצברים במזומן, ללא דיווח לרשויות המס. כך, בעל המוסך מרוויח כסף בשחור שלא מדווח לרשויות, ובמקביל הזיכוי שהוא מקבל מהיבואן נרשם אצלו כהוצאה לצורכי מס.

במקביל, המצברים הנאספים ברחבי הארץ מועברים בחלקם לרשות הפלסטינית, שם מוציאים מהם את החומצה ואז הם מוברחים דרך נמלי הים של ישראל למדינות עולם שלישי. מצבר מרוקן מחומצה נמכר למפעלי המחזור בחו"ל במחיר גבוה יותר בגלל שהם לא צריכים לעסוק בטיפול בחומצה ובתוצרי הלוואי שלה, מה שבישראל אינו אפשרי בגלל החובה להטמין את החומצה ברמת חובב.

העמסת מצברים משומשים למכולות, חומצה גופריתית נשפכת מתוך המצברים

אנו ב'פורום לישראל ירוקה' פועלים על מנת להפחית בצורה משמעותית את העבריינות בתחום זה. תחקיר שלנו שודר בכאן 11 וחשף את האופן בו מתנהלות ההברחות מתחת לאף של הרשויות. מעבר לעבריינות החמורה, מדובר בזיהום חמור לסביבה, לאדם ולחי. במצברים קיימים חומרים מסוכנים כמו עופרת וחומצה גופריתית המחלחלים לאדמה ומזהמים את הקרקע ואת מי התהום. ושוב, המפסידים הישירים הם אנחנו.

מדינת ישראל מצהירה שהיא מקיימת את תקנות ה-OECD בנושא חומרים מסוכנים, אולם נראה שיש עוד הרבה לאן להתקדם. לכן מעבר לחשיפה ולמחקר שלנו בנושא, אנו מגישים הצעת חוק שתסדיר אחת ולתמיד את תחום המצברים המשומשים בישראל ולהעביר אחת ולתמיד את הטיפול בהם לשטחה של המדינה. כך תהיה בקרה על הנעשה ונפחית את הזיהום לאדם ולסביבה.

למחקר המלא לחצו כאן >>